הכח שהכריע את כל המלחמות? מ-48' ועד יום כיפור… ( כל השאר לא באמת היו מלחמות, זה נושא לסיפור אחר..)
הכח שיכול למחוץ את שלדג, השייטת או כל יחידה מובחרת אחרת בקרב פנים אל פנים?
הכח שלא משנה כמה הפציצו מקום, הפגיזו או הורידו עליו טילים מיוחדים. בסוף הכח שיבוא ויתקע שם דגל ויחזיק אותו.
מי אתם חושבים שזה הכח הזה?
הכח הזה…….
הם הגדודים.
עם כל הכבוד ליחידות המיוחדות, בסופו של דבר הן מיועדות לפעילות מאוד מאוד ספציפית. אין להן את כח האש וכח האדם שיש לגדוד.
לשם השוואה?
בזמן מלחמה (אמיתית, לא "לבנון ה-2 או צוק איתן) שמדינת ישראל תחת איום השמדה מה שמשנה זה המסה.
רוב הפעילות הסודית והמיוחדת שאתם מדמיינים שהיחידות עושות נועדו לכך שבזמן אמת לצה"ל יהיה יתרון מודיעיני על האויב. אבל בסופו של דבר ברגע האמת, מי שילחם באויב הזה יהיו הגדודים.
גם אם כן פה ושם יחידה השתתפה בקרב זה או אחר בזמן מלחמה ה"מיוחדות" שלה לא באה לידי ביטוי.
כל שבועות ההסוואה, ניווט, אמצעים טכנולוגיים ועוד לא יבואו לידי ביטוי בלחימה פנים מול פנים במלחמה מול פלוגת סורית. היחידה תילחם כמו מחלקה בגולני, כמובן שהחיילות פרט שלהם תהיה יותר טובה וכו'
אבל עדיין…
ביום כיפור אפילו היה ויכוח אם לשלוח את מטכ"ל להלחם בקומנדו הסורי בגולן או שזה סתם בזבוז של חיילים אחרי שהשקיעו כל כך הרבה בלוחמים סתם לשלוח אותם להלחם כמו רובאים של גולני?
סתם לדוגמא- מה דובדבן שווה מחוץ לשטחים במלחמה אמיתית? לא הרבה….. בעיניים שלי ראיתי כלב של עוקץ משתגע כשטנקים מתחילים לירות ופשוט בורח ונעלם.
שחרור העיר העתיקה בירושלים והקרב על גבעת התחמושת – מילואמניקים של הצנחנים:
שימו לב למדים המנומרים של פעם
הקרב על החרמון – אחד הקרבות הקשים במלחמות ישראל (אם תעשו שם תרגילים תבינו למה)
גדוד 51 של גולני
אחד הקרבות הכי מטורפים בהסטוריה של מדינת ישראל היה בכלל……………. קרב שיריון. נוטים לזלזל בשיריונרים אבל אחרי שתתגייסו תלמדו להעריך אותם. תמיד נחמד שבזמן אמת אתה מסתכל הצידה ורואה את המפלצת ברזל הזו ויודע שהיא בצד שלך ומחפה עליך….
גיבורים אמיתיים כמוני וכמוך
על אביגדור קהלני שמעתם?
הוא בן הבודדים שקיבל את עיטור הגבורה (עד היום קיבלו 40 חיילים בכל ההסטוריה של צה"ל) ופיקד על גדוד 77 שבלם את הסורים בצפון הרמה במלחמת יום כיפור. אני ממש ממליץ לכם לקרוא את הספר שלו עז 77. אולי תבינו איזה טירוף היה שם… קרבות טנקים מ-4 מטר וניצחון מול עדיפות מספרית עצומה של הסורים.
שיריונר נוסף בעל עיטור הגבורה הוא צביקה גרינגולד שבאותה עת לחם בדרום הרמה וכמעט לבד הצליח להדוף את הסורים ונעשה לאגדה:
למטה צביקה בעצמו מספר על הקרב בשילוב קטעי אנימציה. את עיטור הגבורה שר הביטחון בעצמו מעניק לחייל.
בסוף הסרטון אפשר לראות את צביקה מקבל את העיטור משמעון פרס שהיה שר הביטחון בזמן הענקת העיטור ( גם רבין מופיע שם, אין לי מושג באיזה תפקיד).
הרבה יאמרו שבזכות 2 האנשים האלה צפון מדינת ישראל הוא לא שטח סורי היום.
קבלו כאן ראיון עם בני מסס, מקלען בגדוד 51 של גולני. בן אדם פשוט, כנראה שלא היה מתקבל ליחידה מובחרת, כנראה שגם לא היה רוצה. אבל ברגע האמת התגלה כאחד האנשים האמיצים שנתן את הנשמה בקרב ונהיה דמות למופת.
תראו עד הסוף את הראיון איתו גם אם זה הדבר היחיד שתראו באתר הזה.
בני נשאר הלום קרב קשה ולא התאושש עד יומו האחרון.
מה אני אומר בעצם?
שלא להתגייס ליחידה מובחרת?
ברור שלא.
אני כן מעודד אותכם לנסות להגיע הכי גבוה שאתם יכולים. אבל לעולם לא להסתכל על הגדוד כמשהו נחות. ואם לא יצא לכם וסיימתם בגדוד לחשוב שזה חרא.
נכון, השרות בגדוד יכול להיות מבאס ומעצבן ובאמת די חרא לפעמים. האיכות לא בשמיים, הרבה משימות מעצבנות ..אבל אין מה לעשות זה מה יש. תנסו לשפר את זה במסגרת מה שאתם יכולים ולזכור שאתם פה לא בשביל עצמכם.
על שון כרמלי שמעתם? חייל בודד מארה"ב ששירת בגדוד 13 של גולני ונהרג בקרב בצוק איתן (וכמוהו יש עוד הרבה) בגלל שרוב המשפחה שלו חיה בחו"ל ביקשו מהציבור להגיע להלוויה. הגיעו 20,000 אנשים….
אם מישהו שגדל במדינה אחרת מספיק טוב כדי לשרת בגדוד ולמות בקרב אז מה עושה אותכם מיוחדים כל כך?
לא רוצה לשמוע על מישהו שלא התקבל ליחידה X אז הוא יוצא מקרבי לגמרי…
בסופו של דבר אנשים נוטים לשכוח את הסיבה שהם מתגייסים. הם חושבים שזה בשביל האגו. הם שוכחים שאתם מתגייסים לצבא לא בשביל שתרגישו טוב יותר עם עצמכם.
יש הזדמנות נוספת אחרי השחרור!
ולא לשכוח שהתפקידים הכי סודיים במערכת הביטחון נפתחים לפניך רק אחרי הצבא. כל תפקידי האיכות בשב"כ בימ"מ ובמוסד פתוחים גם בפני מי ששרת בגדוד.
תיעוד התקלות של הצנחנים במלחמת יום כיפור. תראו מהדקה ה-9. אפשר לראות שמה שמצולם כאן זו באמת לחימה ולא כמו כל מיני קטעים שפורסמו מצוק איתן שזה בעיקר חיילים יורים על כלום.
תסתכלו במבטים שלהם וגם אפשר לשמוע בבירור את האש של האויב.