מה יוצא לי מזה?

בשיטוטים בפורומים שונים או בכל מיני ראיונות עם חבר'ה לפני גיוס אני שומע חבר'ה ששואלים מה יצא לי מזה? למה ללכת לקרבי או לצבא בכלל?

אז בפשטות, זו לא שאלה נכונה בכלל. לא הולכים לצבא כדי שיצא לך משהו מזה. מה שמצחיק זה הרבה אנשים שמזלזלים בצבא לא הולכים לקרבי או למקום נחשב בצבא כי "מה יצא לי מזה". מסיימים באיזה תפקיד חרטא של יומיות ואז פשוט מבזבזים את הזמן ובאמת לא יוצא להם מזה שום דבר.

בסוף הפוסט אני אכתוב מה יוצא לכם מזה באמת…

ומצד שני יש חבר'ה שמאוד רוצים לשרת בקרבי או (במקום נחשב אחר) אבל לא מהסיבות הנכונות, מה שכנראה יגרום להם לנשור משם ולהתבאס על השרות. ראיתי חבר'ה שמתלבטים אם ללכת לגולני או קרקל כי בקרקל יש בנות – שוב סיבה לא נכונה.

זה לא הולך להיות פוסט מעודד ומרכך כמו שאולי מנסים להעביר לכם בתיכון או צה"ל בעצמו. זה הולך להיות פוסט מאוד חד ולא כיפי לשמוע בהכרח. הסיבה העיקרית והלא סקסית שבגללה מתגייסים לצבא היא

כי צריך.

למה צריך? בשביל זה נצטרך להכנס לשיעורי הסטוריה על העם היהודי, מדינות ערב, פוליטיקה, ועוד. (אולי נכתוב על זה בהמשך)

גם המשתמט הכי גדול לא יתווכח על העובדה שצריך. יש עבודה חרא לעשות וצריך שמישהו יעשה את זה.

"האושר יכול להיות רק לבני חורין. כי החרות נכס היא, רק לאלה אשר האומץ בליבם להגן עליה" -פריקלס.

הדור הנוכחי חי עוד בתקופה של שקט יחסי, הירי של הרקטות מעזה בשנים האחרונות יכול להיות מפחיד אבל בשורה התחתונה כמעט ולא הוביל לנפגעים בנפש.

מי שגדל בשנות ה-90'  זוכר את התקופה של האינתיפאדה השנייה כשכל שבוע התפוצץ מחבל מתאבד באוטובוס או בריכוז קהל וגרם לעשרות הרוגים, חלקי גופות שעפים במרכז תל אביב וראשים שמתגלגלים ברחובות ירושלים. במקרה יצא לי לראות תמונות שלא שוחררו לעיתונות מהתקופה

תארו לכם מה קרה לאנשים שהיו בפנים..

מי שגדל בשנות ה-70 וה-80 היה עד למחבלים שחוטפים בני ערובה בכל הארץ, ולא מהססים גם לירות בתלמידי בית ספר בדם קר.  תוכלו לקרוא עוד כאן – לוחמה בטרור ובני ערובה.

סיירת מטכ"ל מחופשים לטכנאים משתלטים על מטוס חטוף.

הדורות הקודמים ראו מלחמות טוטאליות שכל הפסד בהן היה נגמר בהשמדה של מדינת ישראל. כאן כדוגמא הבאתי סיפור פחות מוכר של חובש שנולד במהלך השואה, זכה בעיטור העוז (העיטור השני בחשיבותו בצה"ל) במלחמת ששת הימים ונהרג במלחמת יום כיפור:

בגלל שניצחנו, והיינו פשוט יותר טובים מהאויב בשילוב עם הצלחה כלכלית של המדינה אנחנו חיים היום במדינה מערבית עם שפע. מצד אחד זה טוב, זה היה החלום והשאיפה של האנשים שהקימו את המדינה – לראות את ישראל נעשית למדינה מצליחה ומובילה בעולם בהרבה תחומים. מצד – חיי שפע גורמים לאנשים להיות רכים וחלשים יותר מבחינה מנטלית.

“Hard times create strong men. Strong men create good times. Good times create weak men. And, weak men create hard times.”

או בעברית:

"זמנים קשים יוצרים אנשים חזקים, אנשים חזקים יוצרים זמנים טובים, זמנים טובים יוצרים אנשים חלשים, אנשים חלשים יוצרים זמנים קשים". -מייקל הופף.

נער ששרד את השואה, עלה לארץ ישר כדי להלחם במלחמה אכזרית שבסופה קיבל מדינה ענייה עם המון קשיים כלכליים, גבולות לא בטוחים והרבה בעיות פוליטיות, הקריב את כל ההוויה שלו כדי שזה יצליח.

יהודי ארצות ערב שגורשו מהבתים שלהם, עלו לארץ בלי כלום, נשלחו לשכונות עוני (לא מתוך רוע של המערכת אלה כי לא הייתה ברירה) והיו צריכים להתחיל מאפס כשהאנשים בשלטון רואים אותם כמוזרים ושונים, גם הם נתנו הכל כדי שזה יצליח.

 

יהודים מתימן במחנה פליטים בארץ.
ניצולי שואה בדרך לארץ.

הילדים שלהם, כבר חיו במדינה מתפקדת, אבל עם בעיות בטחוניות קשות ובמשך כמה שנים ילדים בירושלים ממש פחדו לנסוע לבית ספר באוטובוסים. גם הילדים האלה עבדו קשה שזה יצליח.

היום אנחנו עדיין לא אירופה. אבל החיים שלנו הרבהה יותר נוחים מהחיים מאלה של הדורות הקודמים.

הם חיו בזמנים קשוחים שעיצבו אותם להיות אנשים קשוחים וחזקים, וככאלה הם עבדו קשה ויצרו לנו זמנים טובים.

חוף תל אביב - זמנים טובים.
ישראל - מעצמת הייטק ושפע.

אנחנו צריכים להכיר תודה על הזמנים הטובים האלה אבל גם להבין שזו הנקודת תורפה שלנו. אם היינו חיים באירופה או במקום אחר אז זה לא היה משנה כל כך, אבל באיזור שאנחנו גרים זה יכול להתהפך עלינו.

אין מה לעשות, הצעירים של היום הם הרבה פחות אנשי שטח, פחות יודעים לעבוד עם הידיים, פחות מכירים הלכו מכות בשכונה (שזה טוב כן?). יש להם הרבה כישורים אחרים מעולים – אבל לא כאלה שמתאימים ללחימה של פנים אל פנים ושטח.

בגלל זה אני ממליץ על דרכים אלטרנבטיביות להתאמן לצבאוגם יעזור לכם בהרבה תחומים אחרים בחיים, לא רק כושר גופני.

תרוצים פופולארים:

נכון, צריך לעשות, אבל מה צריך אותי? אם אני אשתמט\אוותר יהיה מישהו אחר שיעשה את זה.

אני לא מבין איך אנשים רושמים משהו כזה בפורום פומבי ולא מתביישים. הוא פשוט מודה ברבים שהוא אגואיסט שחושב רק על עצמו ואפילו לא מבין את זה.

אז נכון, הוא ויתר וירד מלוחמה בגדוד לוחם, מזה כבר משנה? הוא רק אחד. מה שהוא לא מבין שיש עוד שחושבים כמוהו וזה מצטבר ללא מעט אנשים.

כל אדם שנותן יד זה עוזר אפילו בקצת. אם עכשיו צריך לשמור בלילה אז ה-עוד בנאדם הזה אומר שכל לוחם יוכל לישון קצת יותר, פחות זמן להעמיס ציוד, אפילו יותר זמן בבית כי יש עוד סד"כ.

כל אחד שמוותר לעצמו גורם לאחרים לעשות יותר!

בסופו של דבר המשימות של הגדוד נשארות אותו דבר. אם צריך לשמור על הגבול עם לבנון ויש בכיין שחושב שהוא משהו מיוחד, ויורד מלוחמה, הוא פשוט יגרום לאלה שנשארים לטחון יותר. החיים של הלוחמים בגדוד גם ככה קשים והוא רק מקשה עליהם יותר.

הרי בסופו של דבר טיפוס ה"יהיה פראייר אחר שיעשה את העבודה שלי גם ככה" מסכים שצריך לעשות את העבודה הקשה הזו. אז במקום לראות שהשנים האלה בצבא זה טיפה בים בחיים שלך ויהיו לך עוד המון חוויות בהמשך החיים הוא מחליט לשקוע בעצמו ולהקשות את החיים של חברים שלו פי כמה.

במידה ותהיו אגואיסטים בשרות אתם עלולים להסתכן ב"שמיכה". אם לצוות\מחלקה שלכם כל כך ימאס ממכם הם פשוט יתנקמו בכם בלילה. בסרטון למטה רואים שמיכה קלאסית. הסרטון הזה לקוח מתוך סרט והוא מראה דוגמא קיצונית (בסוף החייל מתאבד והורג את הסמל שלו)

מקרים ששמעתי עליהם ממקור ראשון: מילאו לחייל את השק שינה וכל הציוד בקצף גילוח, יגנבו לכם ציוד סתם כדי לדפוק אותכם, יטחנו אותכם בשמירות וגם סגל המפקדים לא יאהב אותכם.

ללכת לחי"ר מעורב כי יש שם בנות.

למקרה שאתם לא יודעים. בערך חצי מהאוכלוסיה מורכב מהמין הנשי. כלומר בכל אשר תפנו בהמשך חייכם כנראה שתתקלו בבנות – בעבודה, לימודים או סתם ברחוב.
להיות לוחם בחטיבת חוד – לא תהיה לכם אפשרות בעתיד לעשות את זה. אם תשרת בחטיבה מעורבת אתה לעולם תרגיש סוג ב' ליד חטיבות חוד ואיך שלא הופכים את זה, זה פשוט נכון. מספיק לראות את הסדרה יחידה מעורבת ולהבין.

אתה שואף להיות סוג ב'?

בנוסף, בנות בין השאר נמשכות להירככיה. כשאתה משרת איתן אתה שווה להן. כשתפגשו לוחם מגולני או צנחנים הוא ישר יהיה במעמד מעליכם, הוא יהיה יותר מעניין לבחורות. אתה תרגיש לידו סוג ב', כי אתה באמת סוג ב'.

מתוך הסדרה יחידה מעורבת.

רוצים לדעת מה כל כך מוזר בנשק שיש להם בתמונה? קראו על ההסטוריה של ה-M16\M4 בצבא.

הולכים לקרבי כי הם רוצים להרשים מישהו, הורים, חברים או לרוב – בחורה.

אני מודה – גם אני בזמנים הקשים, בהליכות ארוכות בלילה, במסעות הייתי חושב על מישהי ואם היא הייתה רואה אותי עכשיו ואיך היא הייתה מרחמת עלי ואיך הייתי גיבור וכו' ותאמינו לי.. זה באמת נותן מוטיבציה.

מין אוננות מנטלית כזו שמעבירה לך את הזמן ואיכשהו גורמת לך להמשיך קדימה. אבל זה הגיע ממקום של לתת מוטיבציה לעצמי והבחורה הזו לא בהכרח הייתה מישהי ספציפית. 

מה יקרה אם הבחורה הזו שאתה חושב עליה בכלל לא תתרגש מזה שהתגייסתם ליחידה X? פתאום יהיה לה חבר? אולי היא אפילו תתרשם ממש ותרצה להיות חברה שלכם, ואז תגלו שהיא משוגעת\לא מה שחשבתם ותפרדו ממנה אחרי חודשיים? חצי שנה? עדיין יש לכם שרות שלם ומילואים לעשות בצבא…

המניע העיקרי שלכם לא יכול להיות בחורה! אני כן מעודד שיחות דמיוניות עם בחורות בהליכות ומסעות (מי שקרא את הספר בחזרה מטואיצ'י או ראה את הסרט יבין על מה אני מדבר.
לא מצאתי את הסצינה שבעזרת דיבור אל בחורה דימיונית הוא מגייס כוחות אחרונים להמשיך.

פה יש קטע משעשע שיקרה לכם הרבה. תהיו באיזה חלום מתוק ופתאום תתעוררו לגלות שאתם באמצע חור, קר לכם וכואב לכם כל הגוף… 😀

מה כן יוצא לי מזה?

אני לא אדבר כאן על הדברים המובנים מאליהם – מי שיהיה נהג משאית, טבח, מפעיל צמ"ה ( ציוד מכני הנדסי), מחשבים וכו'. אלה מקצועות שפחות או יותר באזרחות תעשו אותם אותו הדבר בהקשר ישיר למה שלמדתם בצבא.

אני גם לא הולך לדבר על דברים כמו עבודות בטחוניות כאלה ואחרות. במקרה ולא ידעתם גם אם שרתם בגדודים אתם יכולים באזרחות לנסות להגיע לימ"מ, שב"כ והמוסד. יכולים לקרוא עוד ולראות את הקישורים לאתרים שלהם עם הדרישות כאן. – הגדודים. הכח הכי חזק של צה"ל.

תחושת מסוגלות 

אם תקחו את התפקיד שלכם ברצינות תקבלו גם משימות ואחריות. בצבא תלמדו לקחת משימה ולפרק אותה לשלבים, איך להתכונן למשימה, על איזה דברים צריך לחשוב, מה לקחת בחשבון, לוגיסטיקה ועוד. 

כשאני מדבר על משימה זה יכול להיות משימה צבאית וזה יכול להיות לארגן על האש או טיול לכל המשפחה.

תלמדו איך להכין תכנית חלופית איך לדאוג שדברים קורים ואיך לתאם בין גורמים. לא חייבים להיות לוחם בשלדג בשביל זה. גם מ"כ בגבעתי שצריך לצאת למארב מתקשר עם המון גורמים – מקבל מהקצין משימה, בודק ציוד מול החיילים, ציוד שחסר לו הוא מבקש מהסמל או רס"פ צריך לדבר עם הנהג שלוקח אותו למשימה ועוד.

רוצים לקרוא על מישהו שהיה בתחתית ובעזרת השירות בצבא מינף את עצמו להיות אדם שנותן השראה לאנשים בכל העולם ומרצה מבוקש? קראו כאן על דויד גוגינס.

להסתדר עם אנשים ולהבין מה מניע אותם.

בצבא תפגשו אנשים מכל הארץ ומכל הסוגים. אנשים שלא חשבתם בכלל שקיימים או שרק קראתם עליהם בעיתון. מתי פעם אחרונה דברתם עם דרוזי?קיבוצניק? חרדי? מתנחל? מישהו שגר באילת? עולים חדשים? בעצם, אני לא מדבר על לדבר איתם, אני מדבר על לחיות איתם 24\7 מלישון באותו החדר ועד ללכת להתקלח ביחד!

מהר מאוד תלמדו איך להתמודד עם כל מיני אנשים, תצרו חברים חדשים מכל מיני מקומות. זה יעזור לכם המון באזרחות ויפתח לכם את הראש כלכל מיני סוגי אנשים.

מנהיגות

אם תהיו טובים ותצאו לפיקוד תהיה לכם הזדמנות להיות אחראיים על אנשים אחרים. אחראיים ברמה שבוסים בחברות גדולות במשק לא מגיעים אליה!

כשאנשים באזרחות הולכים לעבודה הבוס אומר להם לעשות דברים שקשורים אך ורק לעבודה. בצבא אתם אחראים על כמעט כל אספקט של החיילים שלכם, מתי הם אוכלים, מתי הם הולכים לישון, אימונים, ועוד. אתם אחראים עליהם 24 שעות ביממה! זה ילמד אותכם איך להיות ממלכתי יותר, איך לרתום אנשים למשימה ועוד.

תלמדו מהי אחריות, לא רק כלפי החיילים שמתחתיכם, אלה גם כלפי מי שמעליכם ומקביל אליכם, אם החיילים שלכם עשו פאשלה – זו האחריות שלכם.

בתור מפקדים גם תלמדו איך להעביר שיעורים וידע באופן כללי. אתם אחרי זה צריכים ללמד את החיילים שלכם כל מיני דברים.

מי מזה את 3 הפוליטיקאים בתמונות למטה? כולם שרתו בסיירת מטכ"ל. כמובן שלא חייבים לשרת ביחידה כדי להיות מנהיג. גם אם תהיו מפקדי כיתה בגדוד בנח"ל תלמדו הרבה ותקחו כלים לחיים.

רוצים לקרוא על המבצע המטורף בו נתניהו וברק השתלטו ביחד על מטוס? קראו כאן.

הכרת הארץ.

אתם תגיעו לכל מיני מקומות בארץ שלא חשבתם שקיימים בארץ. חלקם יהיו יפים בטירוף וחלקם משעעמים. תתקלו בחיות שלא חשבתם שקיימות בארץ וחלק מהן גם יכנסו לכם לשק שינה…

מכל איזור בארץ יהיה לכם איזשהו זיכרון והקשר.

אם תשרתו בחי"ר או ביחידה מיוחדת זה מה שתעשו 90% מהשרות שלכם – תלכו ברגל. 

תחושת גאווה

במידה ויצא לכם להשתתף באירוע משמעותי – זה יכול להיות שהרגתם מחבלים שעמדו לחדור לישוב, עצרתם טנקים איראניים מלכבוש את הגליל, חילצתם בני ערובה ממטוס, עשיתם שיחה לחבר שבוז ומנעתם ממנו לנשור או מה שלא תעשו בשרות שיגרום לכם לגאווה.

תחושה שתשאר איתכם לכל החיים ולא יוכלו לקחת אותה ממכם.

ועוד משהו.... צניעות

הרבה רוצים לשרת ביחידה מיוחדת בגלל מה שהסביבה תחשוב עליהם. מה שהם לא יודעים זה… שאם הם באמת יגיעו למקום סודי.. הם כנראה לא יוכלו לספר על זה לאף אחד.

תארו לכם שאתם עושים משהו סופר מיוחד, סופר מרתק, משהו שהשקעתם בו שנה אינטנסיבית, דם יזע ודמעות….. ופשוט אי אפשר לדבר על זה. תחזרו הביתה ישאלו איך היה ותוכלו רק להגיד שהיה שבוע מעניין… אבל חוץ מזה הכל כרגיל…
בצבא עוד איכשהו אנשים יודעים שאתם ביחידה מסויימת (נניח שייטת ושלדג הולכים עם סיכות). תחשבו על אנשים שמשרתים במוסד שאף אחד לא יודע שהם עובדים בשביל המוסד. תחשבו כמה איפוק וצניעות יש בזה. 

משהו שחבר כתב:

מצאתי משהו שכתבתי על צניעות וזה משהו שלי נתן מוטיבציה בזמנים יותר קשים אבל אני לא יודע כמה זה ישפיע על אנשים שלא באמת "בעולם" הזה, זה בנוי סביב קטע מתוך "לוחמי הסתר" של חיים חפר:

"וכל אותה עת הם מקריבים לנו בהסתר
את שנות חייהם היפות ביותר.

אך גם כשהם נותנים לנו את שנותיהם כשי.
הם לא אומרים זאת בקול רם
גם לא לוחשים זאת בחשאי.
הם עושים זאת באלם חזק וכואב
ובשתיקה ממושמעת הקורעת את הלב".

עליי הקטע הזה מאוד השפיע במיוחד כשאני רואה סביבי גם לוחמים בני 35 שמפספסים ימי הולדת של הילדים שלהם ולידות פעם אחרי פעם וכל זה כדי לתרום למדינה, אף אחד ברחוב לא יודע מה הם עשו ואף אחד לא מוקיר להם תודה, שליחות אמיתית.

יש לא מעט מלשבים שחותרים למיוחדות או גדסרים כדי לספר סיפורי גבורה ולהביא בחורות, אני לא יודע לאן החלק הזה מתאים באתר שלך אבל לי אישית זה מאוד עזר להיכנס לפרופורציות ולתת לי מוטיבציה ורצון לשליחות גבוהה יותר כי אם אני רואה את כל החבר'ה האלה מי אני בכלל לידם???

לוחמי הצללים - כנראה שאתם חייבים להם הרבה, כנראה שלא תשמעו עליהם לעולם.

דברים שלכם:

הגולש MUFC1878 הכין סרטון לבית הספר על הגיוס לצבא. לא נפרגן לו ונצרף אותו לכאן?

קחו אתגר לזהות את היחידות והקרבות המפורסמים שמופיעים כאן:

אני מניח שאתם יודעים מי זה יובל עילם.

אני ממליץ לכם להקשיב לו בסרטון הזה ובכלל יש לו המון תכנים טובים:

מה יוצא לי מזה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.